חברים יקרים,
בפוסט הזה, אני לא מתכוונת להסביר ולהציג מדוע כדאי לנו להשתחרר מהמערכת הכלכלית הקיימת, וליצור כלכלה חדשה שאיננה מבוססת על כסף. יש מספיק אנשים שמתעסקים בנושא ומסבירים אותו בצורה מרשימה.
הפוסט הזה מיועד לאנשי העולם החדש, אלו שכבר יודעים, מבינים ומרגישים שיש לנו, בתור חברה, צורך בריא להתפתח אל עבר מציאות כלכלית חדשה.
אחד הדברים הראשונים ששימוש בכסף מונע מאיתנו הוא את יכולת הבחירה.
אדם המשוחרר מהמערכת הכלכלית-כספית הקיימת, בעצם בוחר בחופש.
הבנת המשמעות של המושג חופש מתחילה להתהוות ככל שאדם מבצע במודע, יותר בחירות רחבות בחייו.
בחירה רחבה היא בחירה הנעשית מתוך כלל השפע הקיים ברחבי העולם ולא רק מתוך מסגרת שגורם חיצוני הציב בפנינו.
בחירה מתוך אופציות שגורם חיצוני מציב בפנינו היא בעצם אולטימטום.
אנו חיים באשליה שניתנת לנו בחירה מלאה על חיינו מכיוון שהורגלנו לבחור מתוך מגוון שאדם או מערכת מסוימת בחרה להציג בפנינו.
אנו רגילים גם שאנשים אחרים חושבים עבורנו ובוחרים בשבילנו.
חשבו על כמה דברים התקשורת בחרה עבורנו לפני המצאת האינטרנט, חשבו על המידע המצומצם שמשרד החינוך בחר לספק לנו במערכת הבית ספרית, חשבו על כך שכבר לא ניתן לקנות סלולרי או מכונת כביסה שמחזיקים 20 שנה, בגלל שמישהו בחר עבורנו שכדאי להפסיק לייצר אותם (כי זה לא רווחי כמובן).
אדם השבוי בכלא המערכת הכלכלית הקיימת אינו רגיל להפעיל את שריר הבחירה החופשית האמיתית והרחבה.
הוא רגיל שהבחירות שלו נעשות קלות יותר כי מישהו אחר בוחר עבורו, ועל כן יותר נוח לו בחייו.
האם באמת יותר קל לאדם שהשוק ה"חופשי" קובע עבורו כמה שעות ביום עליו לעבוד בעבודה שהוא לא נהנה ממנה כדי שיוכל להרוויח מספיק נקודות (כסף) כדי שתהיה לו את הזכות לבחור בחופשיות מתוך המגוון שמישהו אחר בחר בשבילו?
אני משתוקקת לפגוש את איש המכירות המוצלח הזה שהצליח להוציא את כולנו כאלה פראיירים ולמכור לנו את המוצר המתעתע והממכר ביותר: אשליית הנוחות.
מההכרות המעטה שלי לשמחתי עם עולם השיווק, אני יודעת שהדבר הראשון שמוכר טוב צריך לעשות כדי למכור מוצר הוא לזהות את הצורך של הלקוח, ומוכר מבריק, יודע לייצר את הצורך אצל הלקוח.
אז האנשים הגאונים שהאינטרס שלהם היה לשמר את רעיון הכסף, כנראה שמו לב שהדור שקדם לדור שלנו הוא דור ההשרדות. במאה הקודמת בארץ הייתה כאן מציאות של השרדות, האנשים שחיו כאן לא חיו במציאות של שפע, ואפילו לא חלמו על מוצר כמו גבינת קוטג'.
אחד המשפטים שהובילו אותם היה: תעבוד קשה ותצליח. במציאות של פעם, כנראה שהדבר היה נכון, אבל את ההתנייה הזו הצליח הדור הישן להעביר לדור הצעיר.
אנחנו חשבנו שאנחנו כל כך חכמים, נמצא דרך להצליח בלי לבנות, לגדל, לחנך בצורה ישירה.
הצליחו למכור לנו שהכסף, הוא המוצר שעלינו לעבוד עבורו, כי הוא הכי רווחי, לא ייאומן! הצליחו למכור לנו כסף.
ולמה? רק כי החלום הרטוב של הדור שלפנינו היה מעט מנוחה, רצינו להגשים את החלום בשבילם, בשבילנו, אז עשינו את מה שאנחנו יודעים שמביא לתוצאות טובות- עבודה ומאמץ.
כמה קשה אנשים עובדים רק כדי להשיג לעצמם שבוע של שקט ושלווה שבו הם ינוחו ולא יעשו דבר במקום לבחור בכל יום לעשות את מה שהם באמת רוצים ולא להיות זקוקים לחופשה הזאת.
איך היעד שלנו הוא תמיד לנוח? מתי הפסקנו לרצות אהבה? התפתחות אישית? שמחה ואנרגטיות?
ברור שאנחנו רוצים את כל זה, אבל קודם תנו קצת לנוח.
עלינו להשיב לעצמנו את יכולת הבחירה החופשית הרחבה, העמוקה.
עלינו לקרב אלינו מספר רחב של אנשים המעוניינים לבחור את חייהם לעצמם.
עלינו ליצור קהילה בוחרת.
האתגר ביצירת קהילה בוחרת הוא חוסר היציבות. אנשים שלא הורגלו במשך חייהם לבחירה מלאה ורחבה, עדיין לא מאומנים לכך.
כמובן שעומדת בפני המנהיגים החזקים בקהילה האפשרות להפעיל מניפולציות קלות ל"טובתם" של חברי הקהילה ולבחור עבורם אבל אז אין בנייה עמוקה של הקהילה והיא עלולה להתפרק ללא מנהיגיה.
חלקנו נוטים להפעיל מניפולציות רגשיות על חברינו, שותפינו החזקים לדרך, ולגרום להם להחליט עבורנו, לספק לנו את סם הנוחות שאחנו כל כך רגילים לצרוך.
חלקנו נותנים עצות לחברינו על "מה לעשות" ו"איך לעשות", אנחנו בוחרים בשבילם, מספקים להם את סם הנוחות, רק כדי שנוכל להרגיש בנוח לבצע את הבחירות שלנו מבלי להרגיש לבד. מישהו כבר מבצע אותן, יש כבר שפן נסיונות.
אנחנו תלויים באישורם של אחרים וזה מונע מאיתנו להתפתח גם כעצמאים וגם כחברה חופשית אמיתית.
אנחנו מעדיפים להשלות את עצמנו שאנחנו "מושפעים מהסביבה" במקום לקחת אחריות על הבחירות שלנו.
במקום להגיד: "אני רוצה לראות כוכב נולד" אנחנו אומרים: "אני רואה את זה כי זה בטלוויזיה" "אני רואה את זה כי כולם רואים."
אז האמת היא, שיש לנו בחירה, אני, מלפני לפחות 5 שנים, הפסקתי לראות טלוויזיה באופן קבוע, אין לי מכשיר טלוויזיה בדירה, וכשאני אצל ההורים, אני יודעת שאני רואה טלוויזיה רק כי אני היא זו שבחרה.
מושג הבחירה מעניק לנו, מלבד תחושה של חופש, תחושה גדולה של עוצמה.
רבים האנשים שלא רגילים להכיל אותה.
שכחנו שאנחנו, מכולם, האנשים הכי משפיעים בעולם. אין אדם שיכול להשפיע על החיים שלנו יותר מאיתנו.
אנחנו יכולים לבחור אם לקנות או להשיג, אנחנו יכולים לבחור אם להתקרב או להתרחק, אנחנו יכולים לבחור לרוץ או ללכת, ואנחנו יכולים, תמיד לבחור להשתמש ביצירתיות שלנו ולייצר אלטרנטיבות.
הדבר שהעולם החדש הכי צריך כדי להתקיים הוא אנשים עוצמתיים, אנשים שמשתוקקים לבחור בכמה שיותר רגעים ולקחת אחריות על החיים שלהם.
בפוסט הבא אציג מספר דרכים בהם ניתן לתרגל בחירה וכמו כן, את האתגרים העומדים בפני אדם שפועל מתוך העוצמה שלו, ואציע וכמובן רעיונות לפתרון.
ובנתיים, השראה:
